|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
- זמן קריאה: 2 דקות
- תת ז'אנר: רומן אפל בתיכון
- מתאים בתחושה: מתח ודרמה
- דינמיקה בין הגיבורים: משונאים לאוהבים
דמויות הראשיות
על מה כל הסיפור?
ספר 3# בסדרת הבחורים של ראיוט - אחד ממלכי התיכון העשירים והמתעללים נפשית, מתאהב באופן לא צפוי ובעייתי בתלמידת תיכון מסתורית וחביבה שמסתירה סודות מסוכנים
אזהרה: ספר זה מכיל נושאים שעלולים להיות רגישים עבור חלק מהקוראים.
בין דפי הספר, תוכן קשה העלול לעורר טריגר בנושאים: אלימות פיזית, מילולית, התנהגויות משפילות, בריונות, מערכות יחסים רעילות, מין לא בהסכמה, ניסיון התאבדות.
סקירת הינשופה
כתיבה שמכבדת את הקוראים
דיאלוגים כלבבי
סיפור אהבה ממיס
כתיבה חושנית של מיניות
עלילה מרתקת
מקוריות
לא הנחתי מהיד
כריכה אטרקטיבית
יותר לטעמי 😍
- +כריכה מאוד יפה ומושכת
- +עלילה סוחפת עם פיתולים, מלאת מתח והתרגשות
- +חלק מסדרה מוצלחת של אופל בתיכון
פחות לטעמי
- -אווירה מתעללת משהו בתיכון
- -הרבה שפה בוטה מאוד
- -מערכות יחסים מאוד רעילות
- -יותר רעיל משני הספרים הקודמים בסדרה
- -גיבור ראשי מצמרר
ממש בקצרה
בספר ראיוט אקט / קאלי הארט – הדמויות מעוותות, סיפור אהבה שקצת מזכיר שבי, הרבה התעללות נפשית מכל הכיוונים. מינון פגיעות מאוד גבוה ביחס לעלילה.
הספר חלק מסדרה מאוד טובה לדעתי, אבל הספר הזה השלישי הוא הכי פחות לטעמי. מאוד וולגרי ומלא ארס. מונולוגים ודיאלוגים פוגעים ומכאיבים, בעיקר קראתי בתחושת אי נוחות קלה-קשה לאורך כל הקריאה. יכולתי בקלות לוותר על הספר השלישי בסדרה.
זה קצת כמו הספר הראשון + השני על סטרואידים. רק שהחן של אופל בתיכון שהיה בספר הראשון ובמיוחד בשני (שהוא המוצלח בסדרה הזאת) היה חסר לי מאוד בספר השלישי.
מתאים לאוהבות עלילות תיכון אפלות ומשחקי שליטה מאוד מעוותים
תקציר רשמי של הספר
את רוצה משהו? פָּאקס ייקח את זה ממך.
את אוהבת משהו? פָּאקס יהרוס את זה.
את אוהבת אותו? שאלוהים יעזור לך. את כנראה היצור הכי מטומטם שהתהלך על פני כדור הארץ אי פעם.
פרס
התאהבתי בו מהרגע הראשון שבו ראיתי אותו.
האנרכיסט המקועקע והאכזרי מראיוט האוס.
הוא מרושע, קר כמו קרח, ואין בו שום דבר טוב.
אני פוחדת ממנו כמעט באותה המידה שבה אני רוצה אותו.
עכשיו, כשנשארו כמה שבועות עד לסיום הלימודים, אני צריכה רק להוריד את הראש – ואז אהיה חופשייה. אוכל להשאיר מאחור את מאונטן לייקס ואת האובססיה שלי לפאקס דייוויס.
הבעיה מתעוררת כשהשדים שאני מסתירה כבר שנים מתחילים להשתולל…
ופאקס הוא היחיד שיכול להשתלט עליהם.
פאקס
אני לא בעניין של מערכות יחסים מסובכות ובטח לא בעניין של אהבה.
עכשיו, כשהשנה האחרונה עומדת להסתיים, אפשר להגיד שעברתי כמעט ארבע שנים בוולף הול בלי להסתבך בבולשיט שקשור בבחורות.
אני בעיקר לא רוצה שום קשר אליה – פרסלי. מריה. וויטון. צ'ייס.
העכברה המבוהלת עם השיער האדום, שלא מסוגלת אפילו להסתכל עליי בלי להתחיל להתנשם בכבדות. היא כלום בשבילי.
היא יפה, ברור, אבל היו לי הרבה בחורות יפות.
אין לי שום בעיה להתעלם ממנה…
עד שפתאום, החיים שלה בידיי.
