- זמן קריאה: 3 דקות
- תת ז'אנר: רומן רומנטי סלואו בורן
- מתאים בתחושה: בעירה איטית
- דינמיקה בין הגיבורים: מקולגות לאוהבים
דמויות ראשיות
על מה כל הסיפור?
העובדת המצטיינת במוסך, שומרת על סודו של הבוס שלה ומגיע הרגע שבו היא רוצה לגבות את הטובה שהוא חייב לה
אזהרה: ספר זה מכיל נושאים שעלולים להיות רגישים עבור חלק מהקוראים.
בין דפי הספר, תוכן קשה העלול לעורר טריגר בנושאים: אלימות במשפחה, ניסיון לרצח, פוסט טראומה.
סקירת הינשופה
דיאלוגים כלבבי
סיפור אהבה ממיס
כתיבה חושנית של מיניות
עלילה מרתקת
מקוריות
לא הנחתי מהיד
כריכה אטרקטיבית
יותר לטעמי 😍
- +כריכה מדהימה
- +כתיבה מצויינת
- +גיבורה ראשית אופטימית ומתוקה
- +סביבה עבודה מקורית
- +פער גילאים מדליק
פחות לטעמי
- -כתיבה מצד הגיבורה בלבד
- -סלואו בורן קיצוני של זאפאטה כרגיל
- -סביבה רעילה פסיכולוגית
ממש בקצרה
לונה והשקר / מריאנה זאפאטה הוא רומן רומנטי מדליק, בעיקר מקורי מאוד ומעביר את הזמן בכיף.
אומנם לא המועדף עליי מבין הספרים של זאפאטה ("לכבוש את הקיר" זה ספר מצויין ושאני לא אתחיל עם הספר "ארון היקר" שזה סלואו בורן מאסטר פייס וצריך להתוודות שכבר קראתי אותו שלוש פעמים 🤓), אבל זה ספר חמוד מאוד.
מעביר את הזמן בכיף, עלילה מעניינת עם סביבת עבודה סופר מקורית של מוסך מכוניות. גיבורים ראשיים צבעוניים מאוד ומנוגדים, פער גילאים מדליק.
הדינמיקה בין הגיבורים הראשיים קצת חורקת לטעמי (לא זורמת לי האינטראקציה ביניהם), אבל סה"כ הספר העביר לי את הזמן בכיף.
לקחת בחשבון – סלואו בורן קיצוני, ממש עד לדפים האחרונים של הספר כמו שזאפאטה אוהבת.
אומנם בעירה איטית, אבל אפשר להגיע לסוף השמח גם פרק שניים לפני 😅. לא חייבים לסחוט כמו לימון את הקוראים החביבים 🍋🍋
מתאים לאוהבות רומן בעירה איטית
- זמן קריאה
יום אחד
- סוג סוף הספר
סוף סגור ומצויין
- על הדמויות הראשיות
דמויות מעניינות וצבעוניות. האמת לא התחברתי במיוחד לא לדמות של ריפלי ולא ללונה, אבל בעיניי הם דמויות מעניינות אפילו שהם לא הכוס תה שלי.
- יקבל קריאה שנייה
כן ,ספר טוב
- מי מספר את הסיפור
זמן הווה, גוף ראשון, צד הגיבורה בלבד
תקציר רשמי של הספר
הוא התבונן בי כשלגם עוד לגימה מהמשקה שלו. אני משערת שזו הייתה הגרסה שלו ל'כן'. שימרתי את החיוך ופלטתי מהר, "אני רוצה לגבות את הטובה ממך."
הוא לא אמר כלום לזמן כה ממושך, עד שהייתי בטוחה שהוא יגיד לי ללכת לחפש ושהוא רק התבדח כל הזמן. ואז הבנתי איזו מחשבה מטומטמת זו הייתה. ריפלי מתבדח? בחלומות הוורודים שלי.
סודות הם מסוכנים. כשלוקאס ריפלי, הגבר שמשלם את משכורתי מדי חודש, הפקיד בידיי את אחד הסודות שלו, הדבר החכם מצידי היה להפנות לו עורף, אבל לא עשיתי את זה. עזרתי לו, אפילו שהוא לא הכי נחמד אליי, או הכי סבלן. למה? אולי זה מפני שאני יודעת איך זה לחיות עם סודות.
עכשיו ריפלי מרגיש שהוא חייב לי, וכשמגיע הרגע שבו אחד הסודות שלי מאיים להרוס את כל מה שבניתי בעמל רב, אני פונה אל ריפלי שיחזיר לי טובה. אני עדיין לא יודעת האם זו הייתה ההחלטה הכי חכמה שעשיתי או ההחלטה הכי מטופשת?