ג'ק ולנטיני הוא לא הטיפוס שלי
בוקרים סקסיים וקודרים הם בסדר בסרטים, אבל בחיים האמיתיים אני מעדיפה חליפה ועניבה. נימוסים טובים. פנים מגולחות.
ג'ק אולי נראה מדהים, אבל הוא גם מוזנח, מסוקס וחצוף. הוא לא רוצה שום קשר עם "בחורה עירונית עשירה "כמוני, והוא לא מפחד להגיד את זה.

עכשיו שהוטל עליי לייחצן את חוות המשפחה שלו, הוא תקוע איתי למשך עשרה ימים, ואני תקועה איתו. עם מבטיו החודרים, עם מצבי הרוח שלו, עם מכנסי הג'ינס ההדוקים שלו ועם השרירים שלו -השרירים העצומים והחזקים שלו.
עד מהרה נוצר בינינו מתח מסוג שונה לגמרי, מהסוג שגורם לי להתנהג לא יפה באסם, בין העצים ובטנדר. ממש לא אופייני לי להתנהג ככה -אבל זה טוב כל כך, שלא בא לי להפסיק. וככל שאני מגלה יותר על החייל לשעבר השרוי באבל, כך אני מבינה אותו יותר. מות אשתו לפני שלוש שנים הותיר אותו שבור ומריר ומלא רגשות אשמה. הוא לא מאמין שמגיע לו סיכוי נוסף לאושר.
אבל הוא טועה.
אני לא צריכה להיות האהבה הראשונה שלו. לו רק היה נותן לי להיות האחרונה.