שוברים את הקרח / האנה גרייס הוא רומן אירוטי בסגנון קולג'.

ספר חביב מינוס, פחות הכוס תה שלי 😕. 

הפעם אנחנו עם אנסטסיה, מחליקה אומנותית שחולמת להצליח בגדול ואין לה זמן להסחות דעת, נאלצת לחלוק את זירת הקרח עם נבחרת ההוקי של האוניברסיטה. הסיפור נע סביב אנסטסיה ונייט, שהוא קפטן נבחרת ההוקי 🏒. 

כתיבה מאוד מרפרפת שהתקשיתי להתחבר אליה – ברמות מאוד גבוהות של קושי. אחרי 50 העמודים הראשונים הבטחתי לעצמי שאני פורשת ולא ממשיכה לקרוא את הספר, זה לא עבד כל כך 😂 חזרתי לקרוא את הספר עד הסוף. הדעה שלי לגבי הספר – נשאר זהה גם לאחר סיום.

השיח, הדיאלוגים – פחות מתחברת לתוכן שלהם, לכתיבה שלהם. בכללי, לא הכוס תה שלי ☕. 

הסיפור האהבה הוא חמוד 💞 נייט הוא בחור חמוד ואחראי, מאוד ערכי. גיבור ראשי שכיף לקרוא עליו. אנסטסיה היא דמות שיש לה יותר מאפיינים גבריים, לפחות לפי הסיווג הכללי 😂
אנסטסיה מתרכזת בקריירת החלקה שלה וחולמת להצליח מבחינתה אין לה זמן למערכות יחסים. אלה הטיפוסים שלנו הפעם 🤨

למרות שלפי מרבית הפרמטרים שלי, הספר פחות לטעמי – הסיפור אהבה מאוד מתוק 🥰. 

כתיבה של ג'וס קצת מוגזמת וחודרנית 🍆 טוב טעם אין פה, סגנון קולג' מוגזם. אגב, יש ספרי קולג' שלמרות המיניות שלהם שהיא קצת מוגזמת, דווקא ספרים חמודים בעיניי (סדרת דושבג)

העלילה פחות מרתקת 📕 סיפור קולג' חביב. מרפרף מאוד שאפשר לקרוא, אפשר לא לקרוא – עם כל האפשרויות נחיה בשלום.

הדמויות כן מקוריות. שתי דמויות קשורות לעולם הספורט, יש פה מקוריות חמודה מאוד ⛸🏒. 

יתרון שאהבתי – חצי מהספר כתוב מנקודת המבט הגברית. זה משהו שתמיד מוערך בעיניי 😄