המפתח לליבו של מריאנה זפאטה, הוא רומן רומנטי חביב מינוס.
חביב – זאת הגדרה שלא חשבתי שאני אשתמש בה על רומן של מריאנה זפאטה, אבל מסתבר שיש הפתעות בחיים 😮

זה הסיפור של אייריס בחורה צעירה ומובטלת שנאלצת לקחת עבודה במכון קעקועים של החבר המפחיד של אח שלה (מפחיד כי הוא למעשה אסיר משוחרר וחבר בכנופיית אופנוענים).

על פניו חלוקת תפקידים מאוד חביבה, סביבת עבודה שבה מתרחש הרומן היא מאוד מקורית ומעניינת.
הדמות הגברית משתייכת לכנופיית אופנוענים, סטייל ילדי האנרכיה 🤘🏍️
לצערי הרב, לא מצאתי שום סממן לכתיבה של זפאטה בספר הזה.

אפילו אפשר להגיד שהתאכזבתי קלות 😞
בגדול, מה שאכזב אותי בספר הזה הוא מערכת היחסים הרעילה (לפחות בחלק הראשון של הספר).

לרוב זפאטה כותבת על דמויות גבריות זעפניות אך ערכיות ועל סגנון של שונאים לאוהבים, אבל הפעם זה היה קצת מוגזם לדעתי.

האינטראקציה בין הגבר לאישה, הסתכמה בעובדה שהגבר – "כל כך נאה אבל זעפן", אז הוא אומר מה שהוא רוצה, פוגע בה וזה נסלח לו כי הוא נאה 🤦‍♀️
הוא מזלזל והיא מזילה ריר.. זאת מהות הדינמיקה.

טיב יחסים שלא ברור לי איך אפשר לאהוב / להתחבר (כן, כן, למרות שזה רק ספר בלה בלה 📚), אבל אני מאוד לא בקטע. ההומור העצמי של הדמויות קצת צולע ומאולץ..

לא היה לי כיף או נעים לקרוא את המונולוגים. רחמיםםםםםםם, מה קרה לסופרת? וגם, רחמים על הקוראים. ממש שמעתי את הלב שלי נשבר תוך כדי הקריאה 💔

הדמות הגברית (כדפוס) מתנהגת בצורה רעילה, והדבר היחידי שאמור להשכיח את ההתנהגות, זאת הנראות החיצונית האטרקטיבית.

אגב, לא הבנתי את המוסר הכפול.

הרי אם הערך היחידי שדמות נשית הייתה מביאה לסיפור הוא המראה שלה, אז היו אומרים שהספר שטחי. במקרה שבו כל המונולוגים הם סביב הקוביות שלו בבטן, פתאום זה לא שטחי והביקורות על הספר חיוביות?! 🤔

בתחושה שלי לפחות, בחצי הראשון של הספר: העומק בכתיבה, בדינמיקה – הוא לא אופייני לסופרת. ציפיתי למערכת יחסים קצת יותר מורכבת (הייתי מתפשרת על סבירה) ולדיאלוגים קצת יותר נורמלים למען האמת.

פרמטר נוסף שמאוד הפתיע, הוא שהיה המון מין בספר הזה ולא רק מינון המין, אלא גם רמת הפירוט. לרוב זפאטה לא כותבת ככה.

יותר מדי תיאורים גרפיים מיותרים לגמרי 🔞

הדבר גרם לי לחשוב על 1. מזל שלא קניתי את הספר, והשאלתי אותו בספריה הציבורית חח במחילה ממי שקנה את הספר 🙄
2. שאולי לא זאפטה כתבה אותו בכלל או שאולי זה ספר מתחילת הדרך שהיא שלפה מאיזו מגירה.

לסיכום, פחות נהנתי. קראתי כמובן עד הסוף (בלתי נשלט) אבל ככל שהתקדמתי בקריאה, שאלתי את עצמי: למה אבא למה? בתדירות יותר גבוהה.
פחות הייתי ממליצה על הספר.